אמונות עממיות בקשר לבעיות חלל הפה – מה נכון?

בואו נבדוק כמה אמונות עממיות בקשר לבעיות חלל הפה בכלבים וחתולים….. 

הראשונה

אחת הסיבות העיקריות לחוסר טיפול בשיני כלבים וחתולים הינה המחשבה שאינם סובלים מכאב!
אמונה זו מבוססת על העובדה שאכן בדרך כלל אנו מוצאים בעיות בחלל הפה רק בביקור במרפאה לעיתים ללא קשר לסיבת ההגעה ובדרך כלל נראה שאפילו ירידה בתאבון לא נצפתה.
אך לאמיתו של דבר מחקרים משנות ה 90 מראים שלכלבים וחתולים סף כאב זהה לזה של האדם הם מגיבים לאותם הגירויים ובעלי אותן תגובות גופניות לכאב כללי ולכאב בחלל הפה ,ובכן הייתכן?
כלבים חיים בטבע כחיית קבוצה עם היררכיה פנימית בין חברי הלהקה, הטבע לימד אותם להסתיר בעיות אשר עשויות לחשוף חולשה וכך ינודו מהלהקה.
בנוסף, ברגע שקיימת בעיה הגורמת לכאב באם יפסיקו לאכול יצטרכו להתמודד עם שתי בעיות, כאב ורעב אז האם לא עדיף להמשיך לאכול כל עוד אפשר?
ולבסוף אין הם יודעים שאם יתלוננו יוכלו לפתור את הבעיה אז למה שיתלוננו?
הם יעדיפו להמשיך לאכול על מנת לשרוד בדיוק כפי שאצן ימשיך במרוץ למרות שאולי נפצע…
כמו כן ניסיון מראה שהירידה בתאבון ושמחת החיים יורדת קצת אך לאורך זמן ולכן קשה להבחין בכך אך רק לאחר מתן הטיפול והחזרה לאורך חיים רגיל ניתן להשוות את הלפני ואחרי.

השנייה

אמונה נוספת הינה שאם שן שבורה אינה מפריעה לכלב או חתול אזי אין צורך בטיפול. ובכן לעיתים שיניים כאלו מתגלות רק בזמן בדיקת הרופא ולטענת הבעלים הכלב/חתול מרגישים מצוין! קשה להתווכח עם נתון שכזה אז בואו נבדוק…
שן שבורה עם חשיפה של מוך השן,החלק החי של השן המכיל כלי דם ועצבים , יגרום באופן מידי לחדירת חיידקים מחלל הפה אל תוך אזור זה ומכאן אל העצם הסובבת.
תהליך זה יהפוך לדלקת המתמשכת לאורך זמן ובה הכאב הופך להיות קהה.
תהליך דלקתי זה מדי פעם מתפרץ גם מעבר לעצם הסובבת ומכאן יכול להתפשט ולהופיע כפצע חיצוני מתחת לעין או ללסת.
תחשבו לרגע איך היינו מתייחסים אילו היה מדובר בשבר ביד או ברגל והכלב עדיין היה אוכל האם זה היה נתון מספק עבורנו על מנת שלא ננתח ונעצור את התפשטות התהליך הזיהומי?

שלישית

אמונה נוספת הינה ששיניי חלב שבורות אינן דורשות טיפול ובכן שיני חלב אשר מלכתחילה הינן שיניים צרות וארוכות יותר אם דופן דקה יותר נתונות יותר לשבירה ובעצם סכנת התפשטות הזיהום במצבים אלו רבה יותר בשל העובדה שחוד שורש השן בגילאים אלו עדיין לא סגור באופן מלא ואי לכך סכנת התפשטות הזיהום אל העצם הסובבת גדולה יותר ואף עם סיכוי שהשן הקבועה תיפגע.

רביעית

האמונה שמחלת חניכיים מגיעה עם הגיל, עובדה אשר אינה מחויבת המציאות. היום עם מזון המטופל במיוחד לשמירת בריאות החניכיים ואפשרויות מגוונות לטיפול בייתי גם הדור המתבגר יכול ליהנות משיניים בריאות.
מקווה שנתונים אלו יעזרו לנו להבין טוב יותר עד כמה חשוב לשמור על בריאות חלל הפה!